Video: Werewolf in the Torah?
Recently the world’s Jewish news outlets reported on the “adoption” of an Orthodox boy by Argentina’s president, ostensibly to prevent him from becoming a werewolf. Interestingly, Rabbi Mendel Kaplan dedicated two classes to this topic in his weekly class that airs on Jewish.tv.
Rabbi Kaplan discovered an interesting commentary on the verse comparing Binyomin to a wolf, which discusses the idea of him turning into an… actual wolf. He then delves into a Sicha of the Rebbe explaining how indeed Binyomin possesses the extraordinary qualities of self-transformation.
Masmid
פירוש רבינו אפרים ב”ר שמשון וגדולי אשכנז הקדמונים על התורה (ירושלים תשנ”ג), שם, עמוד קמה
וּלְקַחְתֶּם גַּם-אֶת-זֶה מֵעִם פָּנַי, וְקָרָהוּ אָסוֹן–וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי בְּרָעָה, שְׁאֹלָה.
למה אמר, והלא אמרו רז”ל לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן והיאך אמרו יעקב ויהודה כך. …
דבר אחר כי בנימין היה זאב יטרוף וטורף בני אדם לעתים, וכשבא לו העת שנהפך לזאב שנאמר (פרשת ויחי) בנימין זאב יטרף, ובעוד שהיה אצל אביו נשען על הרופא ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר ועזב את אביו ומת, כלומר כשיפרד מאביו יהפך לזאב לעוברי דרכים והיה כל מוצאו יהרגהו.2
זאב אחד יש שקורין לוף גארו והוא בן אדם ומשתנה לזאב, ובשעה שמשתנה לזאב רגליו יוצאין מבין כתיפיו, כך בנימין בין כתיפיו שכן,
וזה רפואתו של אותו זאב בשעה שנכנס לבית והאדם ירא ממנו יקח דשן הצבור באש וישליך אילך ואילך ולא ינזק, כך היו עושין במקדש בכל יום היו משליכין דשן אצל המזבח דכתיב (ויקרא ו:ג) ושמו אצל המזבח, וכן הוא מנהג אדם שיהפך תולדתו לזאב, כי הזאב נולד בשינים, כלומר זה יהיה אוכל העולם.
דבר אחר לכך נולד בשינים, לומר כמו שזה משונה כך יהיה משונה משאר בני אדם, וכן בנימין אכל את אמו שמתה ממנו דכתיב (לעיל לה:יח) ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני, ולכך אין לבהמה טהורה שינים למעלה, שהקב”ה עשה זכר נפלאותיו שבהמה טהורה אין לה שינים למעלה ויש לה שינים למטה, כלומר בריות שלמטה יש להם שינוי, ושלמעלה אין להם שינוי ואין צריך (לו) [לא] שנים ולא שנוי אחר.
ופסוק זה מתחיל ב’ בנימין ומסיים בל’ שלל, לכך יש לישראל
ל”ב שינים, ולפי שהשניים לשון שינוי, לכך הן נופלות לכל אדם וחוזרות וגדלות פעם שנייה, וכמו שנהפך האדם לזאב אפילו שהוא משתנה לאדם בכל שעה יש לו זנב, כך היתה רצועה יוצאת מחלקו של בנימין ונכנסת לתוך חלקו של יהודה ועליה היה בנין בית המקדש.
Masmid
Natan Slifkin in Sacred Monsters writes at length about Binyomin “the werewolf”, citing Rabbeinu Ephraim’s commentary. There is further discussion about werewolves attributed to “a writer from Ashkenaz” (apparently disciples of Rabbeinu Ephraim, or other scholars from the region):
There is a type of wolf that is called loup-garou (werewolf), which is a person that changes into a wolf. When it changes into a wolf, his feet emerge from between his shoulders. So too with Benjamin—“he dwells between the shoulders” (Deuteronomy 33:12). The solution for [dealing with] this wolf is that when it enters a house, and a person is frightened by it, he should take a firebrand and thrust it around, and he will not be harmed. So they would do in the Temple; each day, they would throw the ashes by the altar, as it is written, “and you shall place it by the altar” (Leviticus 6:3); and so is the norm with this person whose offspring turn into wolves, for a werewolf is born with teeth, which indicates that it is out to consume the world. Another explanation: a werewolf is born with teeth, to show that just as this is unusual, so too he will be different from other people. And likewise, Benjamin ate his mother, who died on his accord, as it is written, “And it was as her soul left her, for she was dying, and she called his name ‘the son of my affliction’ ” (Genesis 35:18). (Commentary to Genesis 35:27)
Masmid
Further from Natan Slifkin in Sacred Monsters:
An earlier comment makes use of the albam system of letter substitution, whereby the Hebrew alphabet is split into two parts, and each letter is replaced by the corresponding letter in the other part. Based on this system, the word tzelem, “image,” as in “man was created in the image of God,” converts to ze’ev, “wolf,” which is explained to have great significance:
Tzelem is ze’ev in the albam system; therefore, those people who change into wolves were created as such from the Six Days of Creation, and do not return to their earlier state until they have eaten the blood of a man or woman. (Commentary to Genesis 2:28)
Behaimeh
Silfkin’s main point is that these rishonim were primitive and did not have modern science so they believed that there were was such a thing as monsters, whereas the sages of the Gemarah were smarter since they really knew modern science but it was kept top secret, so Silfkin sets out to prove that a researcher found the DNA of Bigfoot and the Mermaid so the Gemara’s Agadah was not no mythology but those monsters were “scientifically” real.
Silfkin prides himself that he follows Maimonides’ principle of rationalism, so he therefore feels it unnecessary to have faith in tzadikim, since we must value understanding, not belief.
His work portrays a confused author who is desperately trying to make peace between modern science with his traditional belief system.
So, Hak mir nisht a chainik from Nathan Silfkin’s nonsense.
A far better book is Animals of the Torah by Pinchוs Presworski, who doesn’t give his own ideas but instead has his findings heavily sourced both by zoologists across the globe as well as all areas of Torah. In a couple of places he brings from Likutei Sichos.